""A Saucerful of Secrets"" הוא אלבום האולפן השני של פינק פלויד, שיצא בשנת 1968. זהו אלבום מעבר המסמן שינוי משמעותי בסאונד ובצוות הלהקה, שכן היה האחרון בו השתתפו חברי הלהקה המייסדים סיד בארט והראשון בו השתתפו חברי הלהקה העתידיים דיוויד גילמור ורוג'ר ווטרס.
שיר הנושא של האלבום הוא יצירת מופת של רוק פסיכדלי אוונגרדי, הכולל קטע אינסטרומנטלי מורחב והרמוניות ווקאליות מורכבות. שירים בולטים נוספים כוללים את "Let There Be More Light", הכולל ריף עוצמתי ופזמון מדבק, ואת "Jugband Blues", שהוא אחד השירים האחרונים שנכתבו והקליטו סיד בארט, ומציג את סגנון כתיבת השירים הייחודי שלו ואת המילים השובבות שלו.
אחד ההיבטים המרשימים ביותר של "A Saucerful of Secrets" הוא האופן שבו הלהקה הצליחה לשלב סגנונות מוזיקליים והשפעות שונים לשלם מגובש. החל מנוף הצלילים החלומי והאטמוספרי של "Remember a Day" ועד לשיר הבלוזי והנועז "Set the Controls for the Heart of the Sun", האלבום מציג את הרבגוניות של פינק פלויד ואת הנכונות להתנסות בצלילים וגישות שונות.
האלבום כולל גם מספר שירים אינסטרומנטליים, כמו "A Saucerful of Secrets (Part 2)" ו-"Interstellar Overdrive (Reprise)", המדגישים את יכולתה של הלהקה ליצור נופי צליל מעוררי אווירה. שירים אלה, יחד עם שאר האלבום, משמשים כעדות לכישוריהם של פינק פלויד כמוזיקאים ולנכונותם לדחוף את גבולות מה שנחשב מקובל במוזיקת רוק באותה תקופה.
בסך הכל, "A Saucerful of Secrets" הוא אלבום בעל השפעה רבה שעזר לבסס את פינק פלויד כאחת הלהקות החדשניות והפורצות דרך ביותר של זמנן. זהו אלבום חובה לחובבי רוק פסיכדלי וניסיוני, כמו גם לכל מי שמתעניין באבולוציה של הסאונד והסגנון של פינק פלויד. למרות שהוא אולי לא מוכר או נחגג כמו חלק מאלבומיה המאוחרים יותר של הלהקה, הוא נותר אלבום האזנה מרתק ומתגמל, ועדות ליצירתיות וליכולת המוזיקלית של הלהקה.