ב-1983 יצא אלבום האולפן השנים-עשר של פינק פלויד, "The Final Cut", במרץ. האלבום הזה היה בעיקר פרויקט של רוג'ר ווטרס, שחקר נושאים הקשורים למלחמה, אובדן והשפעת הקונפליקט על החברה. הוא נוצר כהמשך ל"The Wall", המשלב אלמנטים שנותרו מחוץ לאלבום המקורי והתייחס לנושאים אישיים ופוליטיים מנקודת מבטו של ווטרס." The Final Cut" בולט בנימה הקודרת ובחוסר המסורת שלו. שיתוף פעולה של פינק פלויד. דיוויד גילמור וניק מייסון תרמו באופן מינימלי לאלבום, וריצ'רד רייט לא השתתף כלל, לאחר שעזב את הלהקה במהלך ההפקה של "The Wall". האלבום זכה לביקורות מעורבות, כאשר חלקם שיבחו את העומק הרגשי שלו ואחרים מתחו ביקורת על ההתמקדות שלו בנרטיב של ווטרס על חשבון הרוח השיתופית של הלהקה. למרות קבלת הפנים המעורבת, ל-"The Final Cut" יש קהל עוקבים מסור ומוערך בשל חקר שלו של נושאים מורכבים. יציאת האלבום סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה של פינק פלויד, כשהדומיננטיות של רוג'ר ווטרס הובילה לחיכוכים גוברים בתוך הלהקה.